תכנסו כבר לאוטו, אולי גם תחסכו בדלק
פורסם בתאריך 2 ביולי 2008 על-ידי שרית
יוסי (אותו כבר הזכרתי פעם בבלוג) פתח בלוג חדש משלו ופוסט הבכורה שלו עוסק בנושא שמטריד כל אחד שנוהג ברכב. שזה כולכם בערך, חוץ ממני. הוא כותב:
בואו נשים בצד לרגע את זה שעליית מחירי הנפט משפיעה לא רק על הדלק, אלא גם על מחירי הטיסות ועוד מוצרים שאנחנו צורכים ונתמקד בהוצאה הישירה של דלק בעבור הנסיעה ברכב הפרטי שלנו.
הדלק יחד עם הוצאות הרכב השונות מהווה אחת מההוצאות הגדולות שלנו בתקציב המשפחתי, ועלינו להיות מודעים לכך שאנחנו מוציאים יותר כסף כל חודש על דלק, ומקבלים עדיין את אותה המשכורת.
חלק מהרעיונות שעלו שם כוללים קורקינטים ונסיעות חבר'ה בדרך לעבודה. אם יש לכם עוד כמה רעיונות, אתם מוזמנים לקפוץ לבלוג שלו ולהשתתף בשיחה.
קצת תרבות לכבוד החופש הגדול
פורסם בתאריך 1 ביולי 2008 על-ידי שרית
גיליתי באתר מפה אוצר קטן לכבוד החופש הגדול: רשימת מוזיאונים וגנים שהכניסה אליהם חופשית. חשבתי שההורים ביניכם ידעו להעריך את המחווה
.
לונדון, Here I come
פורסם בתאריך 25 ביוני 2008 על-ידי שרית
כשתקראו את הפוסט הזה אהיה באמצע ההתארגנויות האחרונות שלי לטיול שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן. אני טסה ללונדון לחמישה ימים ויש לי כרטיס ל-Hard Rock Calling. אני אהיה בהופעה ביום הראשון ויופיעו בו ג'ון מאייר, שריל קרואו ואריק קלפטון. כן, אריק קלפטון. אני, בהופעה של אריק קלפטון (!).
קשה לי שלא להתלהב, זו בכל זאת הפעם השנייה שלי בלבד בחו"ל. בפעם הראשונה הייתי בת 12 והיינו בצרפת, אז זה לא ממש נחשב.
הכנתי כבר את ה-IPOD עם מפות ומשחקים (ואת הפרקים האחרונים של Heroes, כדי לא להשתעמם), בניתי לי מפה ב-Google Maps עם כל המקומות שאני רוצה לבקר בהם, וגייסתי את שרון למצוא לי אפליקציה ל-Nokia E65 שלי ששולחת תמונות ל-Twitter.
כך בדיוק חנונית של Web 2.0 טסה לחו"ל. צפו לעדכונים בטוויטר.
שאלה קצרה לקוראים שלי
פורסם בתאריך 20 ביוני 2008 על-ידי שרית
בוקר טוב לכולם! כפי שבטח שמתם לב, הבלוג לא מתעדכן בתדירות גבוהה כפי שהייתי רוצה, אך במקביל אני אוספת הרבה מאוד חומרי קריאה מעניינים בכלי הסימניות del.icio.us.
האם הייתם רוצים לקבל בצורת פוסט (כמו פה) את הקישורים מהימים האחרונים הרלוונטים לקוראים של "שתי האגורות שלי"?
שבוע הספר לא שווה את זה
פורסם בתאריך 11 ביוני 2008 על-ידי שרית
ביומו האחרון של שבוע הספר נכנעתי והגעתי גם אני לכיכר. אני חובבת ספרים, אבל אף פעם לא חיבבתי את האירוע עצמו. הגעתי סקרנית לראות האם המבצעים והמחירים בשבוע הספר שווים את המאמץ והחיפוש אחר החנייה, והגעתי למסקנה שלא. מסתבר שצדקתי (מתוך בדיקה של NRG):
לא משתלם לצאת לדוכני שבוע הספר - ובכן, התאכזבנו. בדיקתנו הוכיחה חד משמעית כי מחירי הספרים שעל מדפי החנויות זולים יותר בהשוואה למחיריהם בכיכרות. התוצאה הזו גורפת ונכונה לגבי כל 14 הספרים השונים שדגמנו במהלך הבדיקה.
באופן אישי נתקלנו אמנם במבצעים מעניינים, אבל רק בהוצאות הקטנות יותר. ספר ב-20 ש"ח זו עסקה לא רעה, אבל המחירים בהוצאות השונות לא היו רחוקים מהמחיר המקורי. יצאתי עם שלושה ספרים, את האחד ("התפוח המורעל", יעל רנן- מומלץ!) קנו לי במתנה, את השני קניתי תמורת 20 ש"ח ואני לא זוכרת את שמו, ואת השלישי ("פומפיי") קיבלתי תמורת מנוי נסיון קצר ולא מחייב ל-The Marker.
ועדיין, אני לא חושבת שהמחירים הלא-מרגשים שווים את המאמץ ואת הפרסומות הבולטות שהקיפו אותי מכל עבר. שבוע הספר כבר לא מרגש אותי. מצד שני, אם היה מתקיים אירוע מעניין כמו שבוע הספרים המשומשים שבו מיטב חנויות הספרים המשומשים היו מוכרות את האוצרות שלהן, אז הייתי מגיעה בשמחה ונהנית לבזבז כל שקל.
איפה הכי זול לכם?
פורסם בתאריך 19 במאי 2008 על-ידי ארז פרץ
שלשום, כהרגלי, הגעתי לסופר החביב עליי, שם ערכתי את הקניות הדו שבועיות. אינני אדם חד גוני, אך סל המוצרים שלי נראה פחות או יותר אותו דבר. מעבר בקופה הבהיר לי שהפעם אני משלם יותר ממה שאני רגיל. לא עניין גדול – 20 שקלים פחות או יותר. רגע לפני היציאה מהסופר אני נתקל בשלט גדול על הקיר שמכריז, שמבדיקה של ידיעות אחרונות – זה הסופר הזול והמשתלם ביותר.
לפני כל חג מנסים העיתונים ומכוני הסקר השונים לבדוק מהו הסופר הזול ביותר. מדורי הכלכלה מפעם לפעם בודקים לנו מיהו הבנק עם העמלות היקרות ביותר. מדורי האלקטרוניקה בודקים איפה חנויות האלקטרוניקה הזולות ביותר, איזה חנות היא הכי זולה לקניית מחשב, וכו' וכו'.
מה רע בזה, אתם שואלים את עצמכם? שום דבר. רק שזה לא תמיד נכון לכם. הנטייה האנושית שלנו היא לשים הכל בתבניות, ולעשות לנו חיים קלים. אם אנחנו יודעים איפה הסופר הכי זול ואיזה בנק נותן את העמלות הכי זולות, קל לנו לעשות את הבחירות שלנו, שלפעמים, בלית ברירה, עולות לנו אפילו יותר ביוקר.
מכוני הסקרים עשו את עבודתם נאמנה וביושר (בואו נקווה שכך) , אבל הם בדקו סל מוצרים וסל עמלות מסוים, שלאו דווקא מתאים לכולם. בתור סטודנט, עם סל מוצרים מאוד בסיסי ולא מתפנק מדי, סופר אחד יתאים לי יותר. אולי המוצרים הבסיסיים אצלו זולים יותר כי זו האסטרטגיה שלו למשוך לקוחות. אבל אם אקנה באותו סופר גם ירקות, אולי עדיף לי ללכת לסופר שממול, שזה התחום החזק אצלו יותר וההסכמים שלו עם הספקים משתלמים יותר.
אותו סיפור לגבי הבנק. ייתכן שהעמלות אצלו באמת זולות יותר, אבל עמלת העברה בנקאית שבו, שאותה אני משלם כל חודש עקב הפקדה לחשבון אחר – למטרות השקעה בחשבון ניירות ערך, למשל, היא יקרה בכמה עשרות אחוזים מבנק אחר, ואולי משתלם לי להיות כבר שם.
ואת הדוגמאות האלה אתם יכולים להשליך על כל השוואת מחירים שפסקה לטובתו של מקום כזה או אחר. סל המוצרים שנבדקו לאו דווקא משקף את מה שאתם קונים.
אז מה עושים? איך מוצאים את הרשת הכי זולה? את חנות האלקטרוניקה הכי משתלמת ואת הבנק עם העמלות שלא נורא כל כך לשלם?
התשובה היא - השוואת מחירים. ולא סתם השוואת מחירים – השוואת מחירים לפי הצרכים הספיציפיים שלכם, ושלכם בלבד. בדקו באילו עמלות אתם משתמשים, איזה מוצרים אתם קונים, כמה דקות אתם מדברים בחודש ואל מי, ומה אורך השיחה שלכם (תופתעו לגלות כמה שיחות שאורכן פחות משתי דקות יש לכם. סביר להניח שכשתיראו את המספרים תבינו את ההגיון במבצעים שונים של החברות הסלולריות שכוללות את המילים "החל מהדקה השנייה רק…").
אינני מתכוון שתקנו את נס הקפה מסופר אחד, את הסוכר מסופר אחר ואת הלחם במכולת, גם להשוואת המחירים יש גבול, אלא תשווה מוצרים לפי קטגוריות – חטיפים, ירקות, מוצרי חלב, וכו'. השוואת המחירים איננה חייבת להיות פסיבית על ידי קריאה בעיתון דווקא או בבדיקה באתרי האינטרנט השונים, אלא לפעמים דווקא כדאי לעשות זאת בעצמכם. יתכן ותחליטו שסופר שמעט יקר יותר בשבילכם משתלם בגלל ההגיינה והסדר שלו, ובחברה סלולרית אחרת השירות נוראי והתוספת החודשית שתשלמו משתלמת בגלל זה. המחיר הוא שיקול חשוב, אך הוא לא המדד היחיד פה.
אז מה אמרנו?
1. השוואת מחירים ספציפית.
2. בגבולות הנורמליות.
3. ולעשות אותה על בשרכם לפעמים (אם זו לא קניה חד פעמית).
בהצלחה!
איך סטודנטים חוסכים - הסיכום
פורסם בתאריך 17 במאי 2008 על-ידי שרית
בפעם האחרונה שכתבתי, ניסיתי לגייס את חוכמת ההמונים של הקוראים ולעודד אותם לכתוב טיפים לסטודנטים שיעזרו לחסוך קצת כסף.
אז מה קיבלנו?
חוכמת ההמונים: איך סטודנטים חוסכים?
פורסם בתאריך 4 במאי 2008 על-ידי שרית

עדכון! עדכון! עדכון!
ביקשו ממני להאריך את פרוייקט הכתיבה לעוד מספר ימים - אז הסכמתי. נדחה ליום שלישי ב-23:59!
הפעם החלטתי לגייס את הנסיון של קוראי הבלוג; אני קוראת לכל הסטודנטים והסטודנטים לשעבר להצטרף לפרוייקט הכתיבה הקבוצתית של "שתי האגורות שלי".
נושא הפרוייקט : איך סטודנטים חוסכים?
מה זה אומר?
- כותבים עד יום שבת ה-10.5 בשעה 23:59 אצלכם בבלוג פוסט הקשור לנושא. לדוגמה: איך חוסכים על תחבורה? איך חוסכים על הדירה שמשכירים?
- מקשרים לפוסט הזה (הקישור המלא) או עושים טרקבק.
- ממתינים ל-11.5 - באותו יום ארכז את כל הפוסטים שנכתבו בפוסט גדול אחד. כמובן שתהיה גם הצבעה על הפוסט הטוב ביותר!
כתיבה מהנה,
רשימת הקניות האולטימטיבית
פורסם בתאריך 11 באפריל 2008 על-ידי שרית
על טיפים לקניות בסופרמרקט כבר כתבתי. אחד הטיפים שם היה להצטייד ברשימה מוכנה של כל הדברים שצריך באמת, ולדאוג לדבוק בה.
לא מזמן נתקלתי באתר grocerylists.org המציע את רשימת הקניות האולטימטיבית באנגלית (וגם אוסף רשימות קניות מצחיקות) והחלטתי ליצור את הגרסה העברית.
אתם מוזמנים להוריד את רשימת הקניות האולטימטיבית בעברית, להדפיס, לסמן ולהעזר בה בסיבוב הבא שלכם בסופרמרקט.

רק הערה קטנה: את הרשימה יצרתי עם שמות גנריים של מוצרים, מתוך נקודת הנחה שמי שמסמן את מה שצריך לקנות הוא גם זה שיקנה, וידע גם של איזו חברה או באיזה סוג מסויים של מוצר מדובר.
להורדה [קובץ PDF]
16:20, קניתי לחם
פורסם בתאריך 8 באפריל 2008 על-ידי שרית
או: איך לעקוב אחרי ההוצאות שלכם
למרות שהחלטתי כבר מזמן לחסוך בהוצאות, זה עדיין דורש הרבה מאוד מאמץ. חשבתי שכדאי לנסות משהו חדש; לעקוב אחר ההוצאות שלי.
J.D מהבלוג Get Rich Slowly מסביר שזה לא פשוט, אבל מביא לתוצאות.
מעקב אחר הוצאות יומי פירושו לתעד כל הוצאה כספית, למרות שזה דורש מאמץ ותשומת לב. ניסיתי לתעד בפנקס או ביומן, אבל אני מאוד מפוזרת וקשה לי להתמיד בזה.
יש מספר דרכים לעקוב אחר ההוצאות:
- בעזרת טופס מיוחד כמו זה מהאתר של רותי שרון [קובץ PDF] או זה של אש לידור
[קובץ PDF]. יתרונות: ניתן לשמור בארנק או בפנקס קטן. חסרונות: עלול להעלם במהירות, להקרע או שפשוט תשכחו ממנו. - באתרי אינטרנט המיועדים לכך- מדובר על אתרים שמיועדים לניהול כספי אישי או משפחתי. בדקו את "חייבים", "פולניה" או "NMB". באופן אישי, אני ממליצה על "חייבים" ו-"MeetYourMoney" שהרשימו אותי במיוחד מבחינת שימושיות וגמישות. היתרון: זמינים מכל מקום בעל חיבור לאינטרנט. החסרונות: הפרטים נשמרים על שרת אינטרנט, וייתכן שחלקכם לא מוכנים לכך.
- בעזרת קובץ Excel - למקרה שאתם מחפשים משהו מעט פשוט יותר, ומעדיפים לא לשמור את הפרטים הפיננסיים שלכם על שרת אינטרנט. אפשר למשל להשתמש בקובץ הבא מהאתר של רותי שרון. יתרונות: נשמר על המחשב האישי, אפשר להתאים באופן מוחלט לשימושם האישי. חסרונות: דורש ידע מסויים ב-Excel.
- בעזרת תוכנות כמו Money של מייקרוסופט או Handwallet. יתרונות: תוכנות שנוצרו במיוחד למעקב ביתי אחר הוצאות. חסרונות: דורשות תשלום.
בכל אופן, בכל דרך שתבחרו, J.D מדגיש את הנקודות החשובות הבאות במעקב אחר הוצאות:
- להקפיד לתעד כל הוצאה, גם את הקטנות ביותר כמו אלו הקפה בבוקר או הקוראסון בצהריים.
- לשמור קבלות למקרה שאתם לא מתעדים את הוצאותיכם באותו הרגע או באותו היום. כך יהיה קל יותר לתעד בצורה נכונה את ההוצאות.
- למרות שזה לא פשוט, עדיף לבצע את רישום ההוצאות מדי יום.
- להתחיל בקטן - להחליט לתעד למשך שבוע, ואז יהיה קבל יותר להפוך את הפעולה הזו להרגל.
האם אתם עוקבים אחרי ההוצאות שלכם? איך?

